המדיום הוא מדיום אכזרי שרואה כל זיוף וכל אי נוחות, ואין דבר שהמצלמה אוהבת כמו אותנטיות.
בניתוח ראשוני של קריאת הטקסט, כדאי לשאול את עצמנו איך נמנע מפרשנות אוטומטית.
בצפייה מרובה של אודישנים, הבמאי מחפש להתעכב על אישיות. הוא רוצה לראות את הלב שלכם,
ללא חשש, פחד, חנופה או מאמץ.
אודישן מעניין הוא כזה שיש בו קונפליקט בין הדמויות, וזה החיפוש המיידי שעלינו למצוא – מה מניע האחד
מול השני, שם נוצר הקסם. זה לא תמיד קורה מיידית, לעיתים זהו תהליך והתבוננות, ולעיתים כדאי שנמצא קול נוסף שייתן לנו זווית ראייה שונה ומעניינת.
כשמדובר בשחקנים מתחילים, הנטייה היא לתת הזדמנות לאודישנים, כך שחובת ההוכחה עליהם כפולה ומכופלת. להשאיר רושם מספיק חזק, שגם במידה והתפקיד לא מתאים – המלהק יזכור את אותו שחקן לתפקיד אחר או פרוייקט אחר.
בימים אלה, רוב האודישנים בשלב הראשוני נעשים מהבית, ללא מלהק או במאי, אין הנחות.
האודישן חייב להיות אחיד, מרגש, מיוחד, מצחיק, שיתפוס את העין ממש מההתחלה.
אז מה הסיכוי??
במידה והסוכנות שחקנים והמלהק בחרו להעביר זימון לשחקן, תמיד יש סיכוי לעבור אודישן, כל עוד הוא באמת טוב. יש לזנוח את כל הציניות, החרדות, התסכול וחישובי הסטטיסטיקה, ולתת את המקסימום בכל פעם מחדש.
ליהוק של שחקן מלווה בלא מעט אנשי מקצוע שצריכים להיות תמימי דעים, שזהו השחקן המושלם לתפקיד. למלהק יש את השיקול שלו בסינון המועמדים, הבמאי צופה באופציות נבחרות לכל תפקיד, ויחד עם הזכיין מחליטים בישיבה מכרעת.
קאסט טוב הוא מפתח להצלחת כל פרוייקט, ואין להקל בזה ראש. לא פעם רואים קאסט שחוזר על עצמו, ויש ספר סיבות לכך. כל מפיק ובמאי צריכים להרגיש בטוחים שהשחקן יספק את ה"סחורה". הנטייה הטבעית היא ללהק שחקנים שכבר הוכיחו את עצמם ואפשר לסמוך עליהם… למעשה, זה הדבר שהמלהק חייב להיות רגוע לגביו – שהשחקן יוכל לעמוד בתפקיד, וזה הולם את מידותיו. בשנים האחרונות, יותר ויותר מגלים את היתרונות של קאסט רענן ומוכשר, וזה לא פוגע בפופולריות של הסדרה – נהפוך הוא, כמו שנוכחנו לראות בסדרות "עלומים", "המפקדת", "תאגד", ועוד…
מהם כללי הזהב?
שני טייקים טובים ושונים אחד מהשני לגמרי יספיקו, כך שכדאי לשים לב בבחירות שלנו בשליחת הטייקים, לצפות בהם לאחר צילום האודישן ולא לחכות לדד – ליין ברגע האחרון… כדאי להעביר את האודישן לדעה נוספת לקבלת משוב, ורק לאחר שאנו שלמים לגמרי עם ההגשה – נעביר את האודישן.
אין לשלוח בכל תנאי "רק כדי שיראו אותנו". לפעמים כדאי גם לוותר על שליחת אודישן מאשר להשאיר רושם "פרווה", הדבר יקשה מאד על הסוכנות לייצר עבורכם אודישנים נוספים איכותים.
הטקסט הוא לא חוזה – אפשר לאלתר, לשכתב, להוסיף או להשמיט פה ושם, זוהי לא לא בחינה בעל-פה על שינון או הקאה של חומר, אלא אנרגיה, התייחסות מעניינת לטקסט, ומשחק שמתפתח תוך כדי האודישן.
יש לא מעט מקרים בהם דווקא התרומה של מה שהביא השחקן באודישן, שימשה לבסוף גם ביום הצילום עצמו, ואין מחמאה גדולה מזו.
להבדיל מתאטרון, אין צורך ב"פרופס" (אביזרים), אבל כן חשוב הסטיילינג והלוק. הדבר יכול לקדם מאשר לסמוך על הדמיון של הבמאי או המלהק. ככל שנשקיע יותר ולא נחסוך במאמץ, יש סיכוי שנבלוט יותר על פני השאר.
מצלמה זה כמו מכון כושר
תארו לכם שאתם מזמינים איש מקצוע לביתכם, טכנאי לטובת העניין. הייתם רוצים לזמן מישהו שנורא רוצה לנסות ויש לו מוטיבציה מדהימה, על אף שאין לו הכשרה או ניסיון? או לחילופין, איש מקצוע שעבד בתחום, רק לא נגע בזה המון זמן ועכשיו פשוט נורא בא לו לחזור?
נראה שהתשובה ברורה… מצלמה היא כמו מכון כושר. רואים תוצאות כששומרים על מיומנות, התמדה ותנועה. או כפי שאנו אוהבים לומר – הצלחה זה רצף של המון פעולות.
אולי יעניין אותך סוכנות משפיענים
