ניר רימון, שחקן וכוכב טיק טוק עם מעל 5.3M לייקים, ו-103K עוקבים, מספר איך הכל התחיל,
ומה דעתו על שילוב של רשת ולימודי משחק.
"זה התחיל לגמרי בטעות", פותח רימון, "השתחררתי מהצבא לתוך הסגר. הייתי נטול עבודה, ולקחתי את הזמן. קצת לפני עשיתי סרטוני שמירה כאלה עם חברים.
היה סרטון ריקוד שתפס ונורא הוחמאתי שרואים אותי, המשכתי בתמימות עם סרטוני פארודיה על מיוזיקל שכולם מכירים, וסרטוני השוואה בין אז להיום.
לא חיפשתי שזה ישרת אותי כשחקן, לא הייתה לי מטרה מוצהרת. נטו פאן, וזה הפך לכלי יצירה שאני משתכלל בו. כשהגיע הקהל, הבנתי שאני יכול למנף את זה.(קראו עוד על מובילי דעת קהל)
מה מאפיין את הקהל שלך?
הוא מחפש נטו ערך בידורי ואוהב את הדמויות שאני עושה. זה אסקפיזם טהור מחדשות.
אני מקבל לא מעט תגובות שאני עושה לאנשים את היום.
טווח הגילאים הוא מאד נרחב, מילדים ביסודי עד לחבר'ה בגילי. הייתה תקופה שהייתי מורה מחליף
ביסודי, והייתי מבטיח לילדים שאם יתנהגו יפה – נעשה סרטון יחד בסוף השנה.
כשהגיעה סוף השנה הם כבר שכחו מזה לשמחתי, אבל אין ספק שזה עזר לי כמורה, והמנהלת אפילו
פרגנה.
היא לא ראתה בזה משהו פסול ולא חינוכי, כמו חששות של הורים רבים?
המנהלת דווקא פרגנה לי לגמרי. התוכן שלי הוא כלל משפחתי ואין בו משהו פסול. מעולם לא עניין אותי להתריס או לייצר תוכן פרובוקטיבי. אחוז מאד קטן מהטרנדים הופך לשנוי במחלוקת ומייצר כותרות.
האמת היא שזו רשת מאפשרת, מעצימה, המעניקה המון ידע לצעירים ובכלל… אני נחשף להמון נערים ונערות שמדברים על מגדר או דימוי גוף וזה ממש מעורר השראה. אני גאה בהם מאד.
על השאלה מתי לפתוח כרטיס ומתי לפתח תכנים – זה כבר דיון בפני עצמו וזו אחריות של ההורים.
אתה מרגיש אחריות גם כלפי הקהל שלך?
לגמרי. אני עושה את זה כבר שנתיים, מאמין בקהל ובדרך שלנו ביחד. אם אני רואה תגובה לא הולמת, אני ער לזה וגם מוחק אם צריך.
עד כמה הרשת שינתה אותך?
המקום שבו אני היום הוא בלתי נתפס. הייתי ילד מעט אאוט סיידר, ביישן.
לא הייתי במקום שלם חברתית, ולא קיבלתי את תשומת הלב שהייתי רוצה לקבל. מעטים ביותר מהחברים ידעו שיש לי יכולת קומית. כשפוגשים אותי לראשונה זה לא הדבר המיידי שרואים.
תוך כדי העלאת התכנים, אני מקבל חיבוק ותגובות מפרגנות מהקהל, וזה סוג של חוויה מתקנת.
אני זוכר שבתחילת הדרך, חברת פרסום ביקשה ממני לעשות משאל רחוב ומיד סירבתי. נבהלתי.
היום אני עם הרבה יותר ביטחון בסיטואציות חברתיות, נגיש, ונהנה מזה מאד. לא מעט שיחות מתחילות
בזכות מפגשים אקראים ברחוב, ואני כבר לא מתנצל לומר שאני כוכב רשת ושחקן.
איך שני המונחים האלה מתיישבים יחד?
זה מאד משלים האחד את השני. הרשת מאפשרת לי יצירה, מיומנות לצילום ועריכה. בעולם של אודישנים ביתיים, זה מחדד לי גם את זה וגם את היכולת המשחקית שלי. אני שומר על כושר תמידי, ולא רואה עצמי מחכה לאף טלפון. היום זו יצירה ופרנסה בו זמנית.
מה אתה אומר על המגמה של כוכבי הרשת שעובדים בטלוויזיה?
זה תלוי יוצר תוכן, ובעיני זה לא מקרי. הייתי רוצה להאמין שזה קודם כל בזכות הכשירון.
הצפיות והעוקבים יכולים לפתוח לך דלתות אבל חובת ההוכחה עלייך לבסוף.
בטיק טוק יש גם מלהקות. אפילו קרן אלרום עוקבת אחרי אז יש מקום לכולם, ואני לא מצפה לקבל תפקיד אצל אבי נשר בזכות הרשת. בשביל זה אני לומד ומתפתח להיות שחקן הכי טוב שאני יכול.
אז מה הסוד? איפה זה מצליח לך לעומת אחרים?
אני מתמיד בזה לאורך זמן, מאד נהנה ולא מתעסק בצפיות. אני מצלם רק מה שמעניין אותי, ולא מנסה להתחנף או לעשות טרנד. להיפך, כשיש טרנד אני עושה מזה דאחקה.
אני עד כדי כך מחוייב, שלמרות העומס שיש לי בלימודי המשחק, עם אינספור מטלות, אני קם מוקדם בשבת ומצלם מספר סרטונים שיהיו למהלך השבוע. זה ממש חשוב לי, ואני המבקר מספר אחד של עצמי.
אנו חיים במדינה מאד מאתגרת, מה עם סאטירה נשכנית? זה קול שאתה רוצה להשמיע?
יש לא מעט יוצרים שמאד טובים בלומר את דעתם בצורה חדה ולא מתפשרת, ועושים את זה טוב. אני עדיין לא משלב את החיים את הפרטים שלי וחסר מעורבות פוליטית. זה לא היה עניין מבחינתי עד עכשיו, אבל זה בהחלט יעד ומשהו שאני מתפתח בו.
יש חשש לאבד את זה?
לא. אני תמיד מרגיש שיש קהל חדש, אני לא מרגיש שזה ממצה את עצמו. זה גדל ומתפתח.
מסר לאומה?
תחשבו פחות, תעשו יותר.
אולי יעניין אותך משפיעני רשת
